פסק-דין בתיק ת"א 2108-11-08

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת הגב' מרים מנו (להלן: "התובעת") על פי טענתה, עקב רשלנות הנתבעת.

בכתב תביעתה ציינה התובעת, בין היתר, כדלקמן:

"ביום 7.12.01, כשהייתי בדרכי מהבית לעבודה ברחוב ששת הימים (מול בית מס' 14) בחיפה, נפלתי על מכסה ביוב שבלט וכוסה ע"י מי גשם ולפיכך לא ניתן היה להבחין בו".

התוצאה הייתה ר בקרסול רגלה הימנית . הרגל גובסה , והתובעת אשר הייתה זקוקה לטיפולים נעדרה מעבודתה במשך חודשיים. התובעת העידה כי עד היום היא סובלת מכאבים.

עם זאת אין טענה לנכות.

התובעת מטילה את מלוא האחריות לקרות התאונה ולתוצאותיה על הנתבעת, עיריית חיפה, בשל רשלנותה וחוסר זהירותה, בין היתר, בגין כך, שלא תיקנה את מכסה הביוב הבולט ויצרה מכשול באזור בו משתמשים הולכי רגל.  לתצהיר עדות ראשית צורפו תמונות המפגע. נראה מכסה מתכת לכאורה ,עליו כתוב "מחלקת המים עירית חיפה". יש לציין כי מתמונות אילו נראה לכאורה כי אכן מדובר במפגע- מכסה בולט מהאספלט.

הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את אחריותה , וטענה בין היתר, כי פעלה כרשות עירונית סבירה תוך מילוי התחייבויותיה וכמו כן, הכחישה הנתבעת את האירוע לרבות התרחשותו באופן הנטען.

הנתבעת שלחה הודעת צד ג' כנגד "חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ", ובה טענה, כי אף אם האירוע התרחש הרי שהוא אירע עקב פעולתו של צד ג', מי שבזמן הרלבנטי לתאונה היה האחראי הבלעדי לאספקת המים בקרית חיים לרבות על שוחות המים והביוב בקרית חיים.

להגנתו, טען צד ג' כי אין כל אחריות מוטלת עליו. אכן צד ג אחראי על התקנת צנרת המים ומקימה שוחות מגוף כמו זו הנראית בתמונות התובעת, אך לאחר מכן תפקיד העיריה הוא לישר את האספלט ולדאג לתקינות המדרכה. גם אם במרוצת השנים האספלט שוקע, תפקידה של העיריה להחזיר את המצב לקדמותו.

התאונה אירעה בשל רשלנותה הבלעדית של הנתבעת אשר גרמה למפגע ולחילופין עקב רשלנותם של  צדדי ד', בעלי הבניין שבסמוך למקום התאונה, כאשר אחד מהדיירים הוא אף קבלן אשר ביצע עבודות שיפוץ ובנייה בבניין .אם נכונה הטענה כי התובעת נפלה כתוצאה ממכסה ביוב בולט, הרי שלכך אחראים  צדדי ד' אשר ביצעו שיפוץ מסיבי בבניין מגוריהם ותוך כדי השיפוץ גרמו למפגע בעייתי זה.

צדדי ד' טענו, כי שיפוץ הבניין הסתיים כארבעה חודשים לפני קרות התאונה, וכי המכסה אשר לטענת התובעת גרם לחבלה, אינו מכסה ביוב אלא מכסה של חברת המים של וועד קריית חיים אשר נמצא על המדרכה מחוץ לתחום המגרש של צדדי ד'.

עוד מוסיפים צדדי ד' כי אזור התאונה היה בעבר רחוב בעייתי ללא סימון כיאות והמדרכות היו בו שבורות ומערכת הניקוז סבלה מהצפות שמנעו כניסה של הולכי רגל.

במהלך דיון ההוכחות התברר כי ככל הנראה אכן מדובר במכסה אשר כיסה שוחת מים.

דיון והכרעה:

במהלך הדיון תהיה התייחסות לעדויות הצדדים והראיות אשר הוגשו, ככל שיהא צורך בכך.

הצדדים הגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים, נשמעו ראיות, והוגשו סיכומים בכתב. במהלך הדיונים שבפני, נשמעו עדות התובעת וכן עדותו של מר אליעזר שיפנדייל, סגן מנהל מחלקת רשת ביוב בעיריית חיפה (הנתבעת), מר אלכסנדר שפייכר מהנדס ומנהל מפעל המים של צד ג' ומטעם צד ד' 3 מר עייני יחזקאל. 

לאחר שבחנתי את העדויות והראיות ושקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש לדחות את התובענה.

התובעת לא הרימה הנטל להוכיח כי אכן נפגעה מהמכסה :

בסעיף 3 לכתב תביעתה טענה התובעת כי נפלה ונחבלה ברגלה כתוצאה "ממכסה ביוב שבלט באופן רשלני  ומסוכן מעל פני השטח".